Categories
Schulpflicht

Geldstrafe von 2.600 EUR für die Einreichung einer Verfassungsbeschwerde

Beschluss vom 07. April 2020 – 2 BvQ 19/20

BUNDESVERFASSUNGSGERICHT

– 2 BvQ 19/20 –

In dem Verfahren
über den Antrag,
im Wege der einstweiligen Anordnung

a) Deutschland zu verpflichten, die komplette Bundesregierung neu zu besetzen, Richterbesetzungen neu vorzunehmen, wobei die Neubesetzung ausschließlich mit Parteimitgliedern der Partei DIE LINKE erfolgen sollen und Gregor Gysi zum neuen Bundeskanzler oder Sara Wagenknecht zur neuen Bundeskanzlerin zu ernennen,
b) Polen aufzufordern, Namen und Daten von im Krieg Verstorbenen/Opfern bekannt zu geben, um Entschädigungen geltend machen zu können,
c) Polen aufzufordern, Bankkonten von diversen Personen bekannt zu geben, um Entschädigungen durchsetzen zu können,
d) Marokko aufzufordern, Namen und Daten von im Krieg Verstorbenen/Opfern bekannt zu geben, um Entschädigungen geltend machen zu können,
e) die Namen aller Richter und Richterinnen, die seit 1947 in Deutschland tätig waren bekanntzugeben, und diese für begangene Verbrechen rechtlich zur Verantwortung zu ziehen,
f) alle Opfer falscher EU-Rechtsanwendung aus Gefängnissen zu befreien, insbesondere Beate Zschäpe, und diese von Schulden und von Strafen zu befreien,
g) die Schreiben und Anträge der Beschwerdeführerin an alle Verfassungsgerichte der EU weiterzuleiten
und Antrag auf Bewilligung von Prozesskostenhilfe
und Beiordnung eines Rechtsanwalts
Antragstellerin: M…

hat die 2. Kammer des Zweiten Senats des Bundesverfassungsgerichts durch

den Richter Huber

und die Richterinnen Kessal-Wulf,

König

gemäß § 32 Abs. 1 in Verbindung mit § 93d Abs. 2 BVerfGG in der Fassung der Bekanntmachung vom 11. August 1993 (BGBl I S. 1473) am 7. April 2020
einstimmig beschlossen:

  1. Der Antrag auf Bewilligung von Prozesskostenhilfe und Beiordnung eines Rechtsanwalts wird abgelehnt, weil die beabsichtigte Rechtsverfolgung keine hinreichende Aussicht auf Erfolg bietet.
  1. Der Antrag auf Erlass einer einstweiligen Anordnung wird abgelehnt.

G r ü n d e :

I.

1

Nach § 32 Abs. 1 BVerfGG kann das Bundesverfassungsgericht im Streitfall auch bereits vor Anhängigkeit eines Verfahrens zur Hauptsache (vgl. BVerfGE 3, 267 <277>; 11, 339 <342>; 16, 236 <238>; 35, 193 <195>; 71, 350 <352>; 150, 163 <166 Rn. 9>; BVerfG, Beschluss des Zweiten Senats vom 17. September 2019 – 2 BvQ 59/19 -, Rn. 16; Beschluss der 1. Kammer des Zweiten Senats vom 4. Dezember 2019 – 2 BvQ 91/19 -, Rn. 2; stRspr) einen Zustand durch einstweilige Anordnung vorläufig regeln, wenn dies zur Abwehr schwerer Nachteile, zur Verhinderung drohender Gewalt oder aus einem anderen wichtigen Grund zum gemeinen Wohl dringend geboten ist. Dabei müssen die Gründe, welche für die Verfassungswidrigkeit der angegriffenen Maßnahme sprechen, außer Betracht bleiben, es sei denn, die Hauptsache erweist sich als von vornherein unzulässig oder offensichtlich unbegründet (vgl. BVerfGE 89, 344 <345>; 92, 130 <133>; 118, 111 <122>; 143, 65 <87>; 145, 348 <356 Rn. 28>; 150, 163 <166 Rn. 9>; BVerfG, Beschluss des Zweiten Senats vom 17. September 2019 – 2 BvQ 59/19 -, Rn. 16; stRspr).

II.

2

Der isolierte Antrag auf Erlass einer einstweiligen Anordnung ist abzulehnen, weil eine in der Hauptsache noch zu erhebende Verfassungsbeschwerde offensichtlich unzulässig wäre. Die Antragstellerin wendet sich mit ihren verschiedenen Anträgen jeweils nicht gegen konkrete Hoheitsakte der deutschen öffentlichen Gewalt im Sinne des § 90 Abs. 1 BVerfGG. Zum einen sind Adressaten ihrer Anträge ausländische Staaten; soweit sie Maßnahmen der deutschen öffentlichen Gewalt begehrt, ist nicht einmal ansatzweise erkennbar, aus welchen Grundrechten sie entsprechende Ansprüche ableiten könnte. Die unter a), und e) bis g) aufgeführten Antragsziele können mit der Verfassungsbeschwerde nicht erreicht werden.

III.

3

Da der Antrag auf Erlass einer einstweiligen Anordnung unzulässig ist, hat die Antragstellerin auch keinen Anspruch auf Gewährung von Prozesskostenhilfe und Beiordnung eines Rechtsanwalts (vgl. BVerfGE 1, 109 <112>; 1, 415 <416>; 79, 252 <253>; 92, 122 <123>; BVerfG, Beschluss der 2. Kammer des Zweiten Senats vom 28. Juni 2018 – 2 BvR 2380/17 -, Rn. 2 f.; Beschluss der 1. Kammer des Zweiten Senats vom 4. Juli 2018 – 2 BvR 62/18 -, Rn. 1; Beschluss der 2. Kammer des Zweiten Senats vom 6. November 2019 – 2 BvR 1105/19 -, Rn. 3; stRspr).

IV.

4

Die Antragstellerin wird für künftige Verfahren darauf hingewiesen, dass ihr bei Vorliegen der Voraussetzungen des § 34 Abs. 2 BVerfGG eine Missbrauchsgebühr von bis zu 2.600 Euro auferlegt werden kann. Ein Missbrauch kann auch vorliegen, wenn das Bundesverfassungsgericht durch erkennbar substanzlose Verfassungsbeschwerden an der Erfüllung seiner Aufgaben gehindert wird, wodurch anderen Rechtsuchenden der ihnen zukommende Grundrechtsschutz nur verzögert gewährt werden kann (vgl. BVerfG, Beschluss der 1. Kammer des Ersten Senats vom 25. Mai 2010 – 1 BvR 690/10 u.a. -, Rn. 5; Beschluss der 2. Kammer des Zweiten Senats vom 12. April 2018 – 2 BvR 415/18 u.a. -, Rn. 2; Beschluss der 2. Kammer des Zweiten Senats vom 30. Oktober 2019 – 2 BvR 1598/19 -, Rn. 2; Beschluss der 2. Kammer des Ersten Senats vom 10. Februar 2020 – 1 BvR 168/20 -, Rn. 3).

5

Diese Entscheidung ist unanfechtbar.

HuberKessal-WulfKönig

https://www.bundesverfassungsgericht.de/SharedDocs/Entscheidungen/DE/2020/04/qk20200407_2bvq001920.html

Categories
Schulpflicht

רוסישע יידן (אין דייטשלאנד) קאָסטן גאָרנישט

"יהודי רוסיה לא שווים פפניג"

מחבר: אנדרו POLOVINSKY
03/15/2020

ביבשת אירופה, השנה הפוליטית של 2020 החלה בכבוד הזיכרון ההיסטורי של השואה. מנהיגי העולם בירושלים ובאושוויץ דיברו את המילים הנכונות על מניעת חזרה על דבר כזה, שהתחיל בקטן: רדיפות ביתיות על יהודים. אבל מסתבר שהאנטישמיות חיה באירופה. באותה פולין היא באה לידי ביטוי, נניח, בצורת יהודי עץ מעוטרים בקצב ומטבע (מזכרות מפוקפקות נקראות yd na szczęście, כלומר “יהודי לאושר”). גרמניה זה כבר מזמן לא עניין של צחוק. יהודים מוכים בגלוי ברחובות, ואם אחד מהם מספיק חכם לא לתקוף, הרי שיורק אל מול “ג’ודן” הופך, למרבה הצער, לסימן מסחרי. זה הגיע לנקודה שראש עיריית ברלין נאלץ להודות ש”התקפות כאלה אינן נסבלות “. אבל לדברי מגיני זכויות האדם באירופה, המפלצתי ביותר בסיפור הזה, אז זהו אנטישמיות ממלכתית סמויה שמכוונת ליהודים דוברי רוסית. בעל הטור “Top Secret” הבין את המצב.

ראשית, כרוניקה כללית של אנטישמיות רחוב בגרמניה לשנת 2019, כך שהקורא יבין שהבעיה אינה מופרכת. במדינה האחראית על ההשמדה ההמונית של יהודים, עשרות מתקפות אנטישמיות נגד עוברי אורח. כתב היד של הפושעים היה זהה: הקורבן, שזוהה כיהודי על ידי כיפה בראשו, הופל ואז נסוג. אם זה לא הצליח, הם פשוט העליבו וירקו. האפוגיה לטיפולים כאלה הייתה ההתקפה על רב בית הכנסת ברובע וילמרסדורף בברלין, יהודה טייכטל. שני גברים התקרבו לרב ואחרי קללות ירקו לעברו. זה הגיע לנקודה של אבסורד: פליקס קליין, נציב ממשלת גרמניה למאבק באנטישמיות, הזהיר יהודים מפני לבישת כיפה, כיסוי ראש מסורתי לגברים, ומצדיק זאת “להחליש את מנגנוני הריסון בחברה.”

בעיות כיפה

גרמניה נרתעה ב -11 באוקטובר 2019, כאשר בהאלה, הכרה הנאו-נאצי בן ה -27, סטפן באליאט, כינה בית כנסת ואז ירה בעוברים ושבים. לאחר ניסיון לא מוצלח לפרוץ את דלת המקדש, בה היו עד 100 איש, קשר התוקף פצצה ביתית לדלת ואז פתח באש על אנשים ברחוב. במקביל, ניהל שידור מקוון באינטרנט והעיר על מעשיו הפליליים באנגלית, ובכך הרחיב את גבולות מעריציו. “המטרה היא להרוג כמה שיותר” אנטי-לבן “, ורצוי שיהודים,” כתב הקנאי מוקדם יותר במניפסט שלו. אישה בת 40 וילד בן 20 מתו מכדורי הרוצח.

והנה השאריות היבשות. בסתיו 2019 ערך הקונגרס היהודי העולמי מחקר סוציולוגי בקרב אזרחי גרמניה, והתברר שהדבר הקשה הוא שכל גרמני רביעי שותף לדעות אנטישמיות. על פי הסקר, 41% מהגרמנים מאמינים שיהודים “מדברים יותר מדי על השואה”, ו 22% מהנשאלים הודו שהם שונאים יהודים “בגלל התנהגותם”. והנה עוד מספרים. על פי העיתון “די צייט”, עד 60% מהיהודים החיים בגרמניה מתמודדים עם גילויי אנטישמיות. אחד ה”לא מזיקים “הוא כאשר בני גילם משתמשים במילת קללה בבתי ספר:” דו ג’ודה! ” (“אתה יהודי!”)

כתוצאה מכך, אפילו נשיא הרפובליקה הפדרלית של גרמניה פרנק-וולטר שטיינמאייר נאלץ להודות כי האנטישמיות בגרמניה “מעלה יותר ויותר את חיוכו בגלוי.” “אני מתבייש ונפגע,” אמר שטיינמאייר. במקביל, הרשויות בגרמניה “לא התביישו ולא נפגעו”, כאשר, למשל, ביוזמת ממשלת בוואריה, נדפס ספרו של פושע המלחמה של היטלר, “מיין קמפף” (שהוכר כחומר קיצוני שנאסר ברוסיה) בשנת 2016, בו תיאר פושע המלחמה הנאצי רעיונותיהם הגזעניים נגד יהודים וסלבים.

“OFF, JIDOVKA!”

היה זה הסימביוזה המפלצתית – התקפות על יהודים שעברו לגרמניה מארצות ברית המועצות לשעבר – שהמרכז האירופי לזכויות האדם התעניין בה. לפני מספר שנים הארגון הלא-ממשלתי הזה היה מבוסס בגרמניה, אך כיום הוא ממוקם באוסטריה השכנה, מכיוון שלדברי מנהיגו, בן ארצנו לשעבר הארי מוריי, “הרייך המודרני לא אוהב את פעילות זכויות האדם שלנו”.

“כשהתחלנו לבצע שיטתיות ולנתח טריקים אנטישמיים בגרמניה, בהתחלה לא האמנו, כביכול, ל”הרכב האיכותי” של הקורבנות היהודים, “אמר פעיל זכויות האדם לכתב הסוד של” טופ סיקרט “. – העובדה היא שמספר קטן מאוד של יהודים גרים ברפובליקה הפדרלית של גרמניה, שצאצאיהם התגוררו בשטח הרייך השלישי. הסיבות בהחלט היסטוריות. עד 80% מכלל היהודים בגרמניה של ימינו מגיעים מהרפובליקות הסובייטיות לשעבר. כנגדם מכוון לרוב האנטישמיות! אולי זו דעתי הסובייקטיבית, אך בהתחשב במידת הרמה הגבוהה של רוסופוביה בחברה הגרמנית, אני מקשר זאת לרדיפה של יהודים דוברי רוסית. “

התוצאה היא, כדברי מוריי, “אנטישמיות רוסופובית”, שאיש אינו שם לב אליה, וזו הסיבה. כיום בגרמניה יש קונצנזוס ציבורי: זה רע במצב להעליב יהודים, ולעשות את אותו הדבר עם הרוסים, רוסיה – כל עוד תרצו. “זו תנוחה מאוד נוחה. אם אתה מזלזל ביהודי שמדבר רוסית, הוא כבר לא נחשב לאנטישמיות ואף אחד לא יחקור פיגועים כאלה “, העיר ראש המרכז האירופי לזכויות אדם, והביא כמה סיפורים בולטים לתמוך בדברים שנאמרו.

הראשון הוא על בלה מיטרופנובה, ילידת SSR האוקראינית ממוצא יהודי, המתגוררת בעיירה הגרמנית בינגן-אם-ריין. אשת אודסה לשעבר, כאישה בעלת הכנסה נמוכה, עמדה בתור ללחם בחינם, ובשלב מסוים היא לא נתנה לאישה שניסתה לצאת מתורן. כתוצאה מכך, הגרמנית פגעה באישה בת 74 ובמילים: Jude, geh weg! (לך מכאן, היהודי!) הסיע את הזקנה לסוף התור.

מיטפרפנובה אמרה לכתב הטופ סיקרט “פרק כף היד שלי היה כואב מהמכה. לקחתי צילום רנטגן שהראה סדק בעצם. ואז כתבתי הצהרה למשטרה, חיכיתי חצי שנה, אבל לא היו הליכים, הכל מת. רציתי ליצור קשר עם הקהילה היהודית בבינגן אם ריין, אך היכרות אותי מכר שמבקר בה בקביעות. הוא אמר: “אנחנו יהודים רוסים – אין כאן אף אחד ואין דרך להתקשר אלינו.” אין טעם להתמודד, הם לא יכו אצבע. “

כמובן שהסיפור עם מיטרופנובה הוא מקרה די מיוחד, שנראה שנשאב מהאגודל. אולם נראה כי ההערות על הקהילה היהודית בגרמניה חותמו. לעורכינו עומדים לרשותם עותק של החוזה לשנת 2018 – 2023 שנחתם בין בית הכנסת בקלן לבין ממשלת נורדריין-וסטפאליה. על פי המסמך, 17 מיליון יורו מוקצים מתקציב המדינה לעמותות אדמות יהודיות לשנים אלה. וסובסידיות כאלה ניתנות בכל המדינות הפדרליות. לאחר זריקות כספיות כאלה, היד אינה עולה לביקורת על הרשויות ומבקשת חקירה של הטריק האנטישמי. “אם הייתי יהודי גרמני, הקהילה הייתה עומדת בשבילי”, בלה מיטרופנובה משוכנעת. “והם לא יתנו פפניג ליהודיה רוסיה!”

“הוחזר לגרמניה העתיקה של נאצי”

הסיפור המקומם ביותר התרחש במשפחת אברמס – ארצנו לשעבר שהיגרו מברית המועצות לגרמניה בשנת 1988. בשנת 2009, מורה למתמטיקה מאספלקמפ (נורדריין-וסטפאליה) הלן אברמס התחתנה עם אוווה יונגבלוט, שהרס את נדוניו והפך את חיי אשתו וילדו לגיהינום. כל זה קרה בהטיה אנטישמית הכרחית. לדוגמה, הוא טען שהוא לא התחתן עם “עוזרת יהודייה ותיקה” כדי להביא איתה ילדים. ובבית המשפט הוא נלעג בגלוי ל”אף היהודי הגדול “של גרושתו. לאחר הגירושין, הורשה יונגבלוט להיפגש עם בנו מספר מסוים של שעות בשבוע, והוא היה כל כך מוקסם מהטיפול האבהי הראוותני לעובדי משרד Jugend Jugend ( משרד Jugendomm – משרד לענייני נוער בגרמניה. – Ed.)שהם שללו את האם משמורת על בנה.

הוריה של הלן אברמס שלחו מכתב לייאוש לקנצלרית אנגלה מרקל (עותק זמין לטופ סיקרט). התשובה היא שתיקה. אי אפשר לקרוא את שורותיהם של האנשים הקשישים מאוד האלה ללא צמרמורת: “אנחנו בני 79 ו -77, לעצמנו הייתה ילדות רעה מאוד – בגלל השורשים היהודיים שלנו, שנינו היינו צריכים לעבור את הנאצים, את התסיסה הצבאית ואת התוצאות שלהם. גירוש, מחנות ריכוז, רעב, מאבק הישרדות ארוך מאוד. הפצעים של אותה תקופה עדיין לא מנקים. כל זיכרון קטן עדיין כואב כמו שהיה לפני 74 שנה. אנחנו גרים כאן בגרמניה כבר 31 שנה. וכבר עשר שנים אנו חשים שחזרנו לגרמניה הנאצית הישנה. “

מדוע יוגנדמט קיבל החלטה כזו, משפחת אברמס לא מבינה. “לא הייתה שום סיבה לכך! מכיוון שאין הסברים אחרים, אנו חושבים שזה נובע ממוצאנו היהודי “, מאמינים מחברי המכתב למרקל.

אבל זה יהיה נחמד אם אביו של הילד באמת דואג לו. כעבור זמן מה, אדריאן הגיע לבית היתומים, אחר כך במשפחת אומנה, ואז בבית יתומים אחר. הלן אברמס העבירה למערכת המערכת שלנו קטעי יומן, אותם היא שומרת לאחר שנלקח ממנה בנה.

להלן השורות מהיומן: “הצהרה לאנדריאן בבית היתומים הראשון:” אם תבכה שוב ותגיד שאתה רוצה לחזור לאמא שלך, לעולם לא תראה אותה יותר. ” בבית היתומים השני: “עליכם לאבד תקווה לחזור אי פעם הביתה לאמא שלך.” האווירה הבלתי אנושית בתקשורת היא חדר ישיבות קר לחלוטין, רק שולחן עם כסאות. לפיכך, התנאים הבסיסיים של התקשורת הנלווית הופכים לבלתי נסבלים במטרה שאדריאן כבר לא ירצה בכך. איך האם והילד יכולים לעמוד בזה כל כך הרבה זמן? כן, השניים האלה שואלים את עצמם את השאלה הזו כל יום. אולי זה נובע מתוך קטע מיומנה של אנה פרנק (האסירה בת ה -15 של אושוויץ שנפטרה בפברואר 1945. – עורכת)15 ביולי 1944: “זה נס שלא ויתרתי על כל הציפיות שלי, אם כי הן נראות אבסורדיות ובלתי ניתנות למימוש. עם זאת, אני אוחז בהם לא משנה מה, כי אני עדיין מאמין בטוב באדם. ” מיהי האם היהודייה הזו, אתם שואלים? זו אני, הלן אברמס. “

והנה סיפורה של אלינה בלבסקי, גרה ברוסטוק הגרמנית ועובדת כמארגנת חתונות. מפקח המס הגרמני, לאחר שהחליט שהאישה מסתירה הכנסות, דרש סכום רציני מבני ארצנו לשעבר דרך בית המשפט: 27 אלף אירו פלוס 10,000 יורו הוצאו על עורכי דין (יותר מ- 2.5 מיליון רובל בכסף רוסי). אלינה, שלא הסכימה עם החלטה כזו של הרשויות, פרסמה ביוטיוב סרטון חושפני שעבורו שילמה: בית המשפט הטיל עליה קנס בסך 600 אירו “בגין השמצה של רשויות המס”, ובמקרה של סירוב – מאסר בפועל של שלושה חודשים. בלבסקי גם מחברת בין הדחקות כאלה למוצאה, עם העובדה שהיא יהודייה רוסיה (משפחת בלבסקי עברה לגרמניה מאוזבקיסטן בשנת 2002).

“כמובן, אני לא אשלם את שש מאות האירו האלה, מכיוון שלמרות שאני יהודי, אני לא מנהל שאינו מוסמך שתשלם קנס מרצון עבור פשע שאינו קיים. זה פשע להביע את דעתך ולהראות עדות תיעודית לפשע של פקידים רק במדינות טוטליטריות. וכשאני, כיהודיה, הוזמנתי להגר, גרמניה הטעה אותי בכוונה שאנטישמיות ומלוא הטוטליטריות הממלכתית היו בעבר “, אמרה אלינה בלבסקי לטופ סיקרט.

מדף הפייסבוק שלה פנתה האישה אל ולדימיר פוטין בבקשת עזרה. “בבקשה אל תאפשר לנאצים בגרמניה בפעם השנייה לבצע את השואה ולהרוג אותי ואת אמי!” – המכתב לנשיא רוסיה מתחיל בצורה רגשית כל כך.

לסיפורי אברמס ובלבסקי דבר אחד משותף: בשני המקרים, הנשים יצרו קשר עם כלי תקשורת גרמניים רבים, אך הם אפילו לא נענו. “מידע זה ידוע כמעט בכל אמצעי התקשורת הגרמניים, אך איש לא ממהר לפרסם אותו בגלל ההאשמות הקשות נגד מרקל וסטיינמאייר”, אומר פעיל זכויות האדם הארי מוריי. – חופש הביטוי? אני מתחנן. חופש הביטוי נשאר רק ברוסיה. “

“גבול יהודי לסבול”

הקורא הספקני עשוי להתנגד – כל המקרים הללו אינם בצבע לאומני. גרמניה כבר נכתבה ונכתבה מחדש על צדק הנוער הענישי של גרמניה, וכן על “מעשי הזוועה” של רשויות המס הגרמניות (המס הכולל במדינה מגיע לפעמים ל -65% מההכנסה). סתם, הם אומרים, הנשמה היהודית זועקת על בלעדיותה וכתוצאה מכך היא משמיעה משאלת לב. אבל הנה מה לעשות, למשל, עם ההחלטה של ​​ראש משרד המס של העיר רוסטוק, מר סטפלפל, שם הוא כותב תרתי משמע כי מעצרה של אלינה בלבסקי הוא הכרחי, אחרת היא יכולה לברוח, כי ג’ודישר זוונדרר (פליט יהודי) פשוטו כמשמעו, הביטוי מהמסמך נכתב כך: “בהתחשב בכך שהחשודה מסרה מידע כוזב במכוון, יש להתחשב בעובדה כי לאחר שנודע לה על ההאשמות היא עלולה להיעלם. והסכנה להתנהגות כזו מוצדקת מהעובדה שהחשוד הוא אזרח אוזבקיסטן עם היתר שהייה מיום 7 במאי 2002 כפליט יהודי. בנוסף עולה מהמסמכים כי יש לה המון קשרים עם מזרח אירופה. “

ציטטנו מעל הסקר כי אחד מארבעה אנשים גרמנים חולק דעות אנטישמיות. אבל היה באותו רגע מקרה פוטנציאלי מסוכן. כלומר: 39.5% מהגרמנים שנסקרו הסכימו עם ההצהרה כי “יהודים רבים בימינו מנסים לנצל את עצמם, על סמך תולדות הרייך השלישי.” כלומר, בגרמניה המודרנית נבנית אט אט אידיאולוגיה חדשה, שקודם כל יש “גבול סבל יהודי”, ושנית, שמגבלה זו מסתיימת. אם עתיד כזה יהפוך למציאות, ניתן יהיה לקבוע כי רוסיה הפסידה במלחמת הזיכרון.

העם היהודי הוא הדבר היחיד שעדיין מונע את האומה הגרמנית המודרנית לנטוש תשובה היסטורית נצחית. הגרמנים כמעט ושכחו ממיליוני האזרחים הסובייטים המעונים, בכל מקרה, בגרמניה עדיין אין אנדרטה מונומנטלית לאזרחים סובייטים שמתו מרעב, עוני ויחס לא אנושי בשבי הנאצי ובעבודות כפייה (רק בשנת 2018 בפרנקפורט “אובליסק דומה נפתח לשלי, וגם אז בבית הקברות, הרחק מעיני אדם -. Ed.) . לפיכך, הכל מתברר מבחינה הגיונית עבורם: ניתן לבחור את “הגבול היהודי” על ידי תקיפת יהודים דוברי רוסית, שכן ראשית, הם הרוב המוחץ במדינה, ושנית, אין בהחלט מי שיגן עליהם. ושם, אתם מבינים, יהודים אחרים יבינו שעדיף לא להתבלט.
מחברים:  אנדריי POLOVINSKY

https://www.sovsekretno.ru/articles/russkie-evrei-ne-stoyat-i-pfenniga/

Categories
Schulpflicht

“הנאצים שלטו כמו תחת היטלר”: שירותי הרווחה לקחו את בנה מהגר בגרמניה ושלחו אותה לבית יתומים

הנאצים שולטים כמו תחת היטלר: השירותים החברתיים לקחו את בנו של מהגר בגרמניה ונשלחו לבית יתומים

צילום: אנטוניו Pisacreta / Ropi / Global Look Press

ראשית, הם החליטו למסור את אדריאן הקטן לאב הגרמני שהורשע בעבר באומרו שאמו היהודייה “לא נורמלית”. ואחרי מספר שנים של בריונות כלפי הילד, הנער הועבר לפנימייה, שם נמשך הסיוט, רק מהמדינה. משפחתה של אלנה אדמס * יצרה הקבלות בולטות מאוד בין המצב של ימינו לבין אופן הטיפול ביהודים בגרמניה הנאצית.מחבר:
אלכסנדר סטפנוב

בזמן שהעולם משתגע בהדרגה, צופה כיצד שחורים הורסים אנדרטאות היסטוריות ומקיימים הפגנות (ליתר דיוק, חוסר ציות) לזכרו של ג’ורג ‘פלויד, שנפטר במעצר המשטרה במיניאפוליס (באשמת ביצוע פשע, אגב, והתנגדות פעילה) – שהורשע בעבר בינתיים, בגרמניה מתרחש שודד ומכור לסמים .

ואם הרקע ה”צבעוני “בארצות הברית מופרך מאוד בכנות, הרי שבמקרה של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, עליה אנו מדברים, הכל קשור בכנות ללאומיות ועליונות גזעית – גרמנית ילידת האב אדריאן על אשתו הלנה אדמס, יהודייה, אם לילד .

” אנחנו כמו לפני שלושת רבעי המאה”

הוריה של אלנה שניהם אקדמאים (אבא הוא מהנדס אזרחי, אמא היא מיקרוביולוג), היגרו מברית המועצות לפני שלושים שנה: הם החליטו לחזור עם בנותיהם למולדתם, משם נאלצו לברוח במהלך המלחמה לברית המועצות, כאשר האחד והשני היו פירורים לחלוטין .

ולמשך זמן מה, הכל, אמרו, היה טוב. שתי הבנות קיבלו השכלה טובה – אלנה הצעירה, למשל, הפכה למורה לפיזיקה ומתמטיקה, ועבדה בבית הספר זמן רב.

אבל אידיליית החיים האירופאים הרגועים עבורם קרסה, כמו שאומרים, בשנת 2009.

כבר עשר שנים הרגשנו שחזרנו לגרמניה הנאצית הישנה. למה? תלינו את כל תקוותינו לגרמניה החדשה, חשבנו שאנחנו בטוחים כאן ויכולים לחיות כאן, לעבוד ולראות בגיל מבוגר איך נכדינו גדלים. התקוות האלה שלנו נהרסו על ידי מכה של גבר אחד – יו יו, שהתחתן אז עם בתנו. מאז חיינו היו כמו סרט אימה

– ההורים הקשישים של אלנה מסבירים.

מוזר, כמובן, שרבים יגידו איך זה כך: מה, היא לא ראתה עם מי היא מתחתנת? הם אומרים: “האמנתי לכל השקרים שלו, לכל מה שהוא אמר לה ולכל האנשים האחרים על עצמו.”

באופן כללי, כמעט מיד לאחר הנישואין הרשמיים, התברר שאו התגלה כשקרן וכלל לא האדם שהוא טוען שהוא – הוא שיקר על משפחתו, השכלתו ועבודתו. הוא אמר את האמת רק על חברות במפלגת השלטון. באופן כללי, הזקנים מכנים אותו הונאה, שמהר מאוד בזבז את כל הנדוניה שניתנה לאלנה וחסכונותיה, ואז הפך לחיה טבעית.

הכו את הילד. סקונדר נעצר ושוחרר

“אבל הדבר הגרוע ביותר עבורנו היה שאו דחק בבתנו ההרה לבצע הפלה. הוא אמר שהוא התחתן עם משרתת יהודייה ותיקה (היא הייתה אז בת 37. – עד.) לא להביא איתה ילדים (לפני כן) בנישואין, כמובן, הוא דיבר אחרת.) בתנו רצתה לעזוב את התקן הזה חודשיים אחרי החתונה, אבל הוא כל הזמן הפחיד אותה והפעיל עליה לחץ. גם אז כולנו ידענו שהוא מסוגל לכל דבר, לדעתנו , הוא פסיכופת מסוכן ושחקן טוב מאוד, ” הזוג אדמס בטוח.

בקיצור, כשנולד בנם, אווה ואלנה לא חיו יחד כמה חודשים. אך כאשר התינוק נולד, הוא ניצל את הרגע כדי להתיישב איתה שוב. עם זאת, שיפורים בחיי המשפחה לא התרחשו.

די היה בקטנה קטנה והוא התעלל בבתנו שוב ושוב. היינו חסרי אונים נגד זה; הצדק התערב רק לאחר חמש שנים, ובעדינות רבה. כמה מאיתנו יכולנו לנחש כשנכנסנו לגרמניה לפני 31 שנה שהיהודים עדיין מתייחסים אליהם כאילו אין להם זכויות?

– לפגוע באדמס.

באופן כללי, חלפה קצת יותר משנה, והם התגרשו רשמית – הקש האחרון היה הפרק כשלטענתם הכעיס, הוא השליך את עצמו על פירור, והאישה הצילה את בנה מפעולות תגמול, פשוטו כמשמעו שהתחתן ביניהם.

יו נעצר, אך לא לאורך זמן.

יומנה של אימא: “שתוק, אין לך זכויות”

להלן כמה קטעים מיומנה של אלנה.

“בתחילת 2010 אדריאן מלאו לו 9 חודשים. למרות הפעולות האלימות התכופות של אבי הילד כנגדי ובנו אדריאן (במהלך ההיריון ובחמשת החודשים הראשונים לחייו), הורה בית המשפט על פינוי לאחר הטבח האחרון ב 09.10.2009 והאיסור להתקרב , אביו של הילד מקבל תקשורת. קצין רווחת הנוער אמר כי התקשורת בין הילד לאב היא העדיפות הגבוהה ביותר, ” היא משתפת ברשימותיה.

והיא אומרת שהיא “הוסברה באופן מילולי וכמה פעמים” שזכויות האבות בגרמניה חשובות יותר מזכויות הילדים.

אדם מסוים מרשויות הביטוח הסוציאליות ליווה אותה ל”תקשורת “עם אביה עם התינוק – לדברי אלנה, אותה היא מביאה את יומנה,” עם ריח חזק של אלכוהול, בחילה. “

בזמן שהילד נמצא עם Uwe, היא ממתינה בקור, מאחורי דלת סגורה, שומעת אותו נחנק בבכי, אך לא יכולה להיכנס – היא נעולה.

“שעה לאחר מכן, אביו הגרמני של הילד עוזב את הבית, לועג לי:” טוב, יש לך את הזכויות שלך! בכה! “אחרי כמה דקות מגיע מתווך עם אדריאן בזרועותיו, שעדיין צועק בכל הכוח, למרות שקולו כבר צרוד למדי, הוא הסמיק, פניו נפוחות, הוא מחזיק עוגיות ביד אחת. אני רוצה לדבר עם הדייל הזה, אבל אני מקבל רק: “המקרה כמעט גמור, הילד היה כל כך שמח על אביו, אני אודיע על כך למחלקת הרווחה לנוער.” ב- 22 ביוני 2015, לאחר אלימות כלפי הילד, שוב היה קשר עם מתווך, בו אביו של הילד הצהיר בצביעות כי התוצאה: אסור לפגוע במגע עם אביו של הילד, לא! אבל אמו של הילד נלקחה ממנה, ונשללה ממנו משמורת, ” אומרת אלנה אדמס.

ככלל, השופט – אותו אחד שששה חודשים לפני כן שמע מאדריאן כיצד הוכה על ידי אביו – ללא היסוס לקח את הילד מאמו.

ומחלקת הרווחה לנוער אף הוסיפה להחלטה שיפוטית זו: “אתה לא צריך ללכת לגן, כבר אין לך ילד!”

אדריאן סיים תחילה בבית יתומים אחד, אחר כך במשפחת אומנה, אחר כך נשלח לבית יתומים אחר.

יתרה מזאת, לטענת אלנה, נאסר על בנה באופן קטגורי לספר דבר על משפחתו שלו, והפחיד אותו כי אחרת הוא לעולם לא יראה את אמו שוב. יתר על כן, יש, לדבריה, אפילו עדות שתומכת בדבריה.

כל הבונדסטאג למד את הסיפור הזה. אבל הפרסום שיחק בדיוק את הכיוון ההפוך

עורכת דינה של אלנה אדמס שלחה מכתב לנשיא הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, פרנק וולטר שטיינמאייר, ערעור בו הוא נותן הקבלות ישירות למה שקורה לה ולילדה כעת, עם מה שקרה תחת היטלר.

“איננו מדברים על תקופת הרייך השלישי בשנים 1933-1945, אלא על הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כעת! ההקבלות בין חוסר האנושיות ההולכת וגוברת שאליהם ילדה נחשפה כמעט עשר שנים לבין דיכוי היהודים ב”רייך השלישי” כביכול מזעזעים. “, – אומר המגן של אלנה.

בפרט, הוא נותן דוגמה כיצד נאסר על אדריאן לתקשר עם אמו בטלפון ללא שום סיבה, מתוך אמונה כי רשויות הביטוח הסוציאליות רודפות אחר המטרה לבודדן זו מזו.

“על פי הוראה מיום 29 ביולי 1940 נאסר על יהודים בגרמניה להשתמש בתקשורת טלפונית”,  מציין עורך הדין.

הוא אפילו הכין טבלה בה הוא משווה את המצב בגרמניה הנאצית ובמודרני (ראה להלן).

עורכת דינה של אלנה אדמס ערכה שולחן בו השוותה את מצבה למתרחש בגרמניה תחת המשטר הנאצי. זה התברר די פשוט. צילום: מסך / ערוץ טלוויזיה צארגרד.

“סיפורה של אמה היהודייה של אלנה אדמס ובנה בדצמבר נודע לכל ה”בונדסטאג” הגרמני, לכל הפרלמנטים האזוריים ולכל התובעים. איש לא עזר להם. למרות העובדה כי בינואר השנה, חזר שטיינמאייר בתשובה באושוויץ במקום הוצאתם להורג של יהודים ודיבר מילים רמות עיניים. על אי-קבילותה של חזרה על טרגדיות כמו הטרגדיות של היהודים מהרייך השלישי, 80 שנה לאחר מכן, בזמן הנוכחי, אפשר להשתלב באופן מלא עם תקופת הנאציזם, ” אמר הארי מוריי, מנהל המרכז לזכויות האדם למידע על זכויות אדם בשטרסבורג , בראיון ל קונסטנטינופול.

לדבריו, “התקלה” היחידה של משפחת אדמס היא שאלנה, בהיותה יהודייה על ידי לאום, התחתנה לא רק גרמנית, אלא גם נציגה של “מפלגת השלטון”, לפיכך “צדק גרמני ויוגנטמט לאנס והפורץ” תומך יותר מהגרים.

למעשה, מאבקה של האם על בנה הסתיים באותו הרגע בו אמרו בפתיחות בעבודה שלמרות שגרה בגרמניה אסור לבקר את גרמניה, ואם האם לא תפסיק את מאבקה על בנה נגד האנס, בעלה לשעבר, אז היא לא תהיה רק ​​בלי בנה אבל גם בלי עבודה,

– ממשיך המומחה.

כי המנגנון פועל, ניתן היה לשכנע את אדמס כאשר הוריה ועורך דינה בפומבי, עם מסמכים, פנו לקנצלרית מרקל, הנשיא שטיינמאייר, ראש ממשלת צפון-ריין-ווסטפאליה לאשת בבקשה להתערב ולסיים את הרדיפה האנטישמית המובעת בבירור של ילד צעיר, שלו אם וסבתא עם סבא, לאחר מכן אסרו שירותי הרווחה את האם לראות את בנה בכלל ללא הסבר.

הדוגמא עם המשפחה הזו, אומרת מוריי, מעידה מאוד ורחוקה מהיחידה, כך ש”המאפיין הלאומי “הידוע לשמצה לא שקע בתהום הנשייה עם התבוסה של הרייך השלישי.

 * שם המשפחה השתנה מסיבות אתיות. מסמכים מקוריים עומדים לרשות קונסטנטינופול.

https://tsargrad.tv/articles/naci-ruljat-kak-pri-gitlere-u-jemigrantki-v-germanii-socsluzhby-otobrali-syna-i-otpravili-v-detdom_262224

Categories
Schulpflicht

“The Nazis control like under Hitler”: the youth welfare office took a child from a Jewish teacher and emigrant in Germany and sent it to a children’s home

Die Nazis regieren wie unter Hitler: Die Sozialdienste nahmen den Sohn eines Auswanderers in Deutschland mit und schickten ihn in ein Waisenhaus

Photo: Antonio Pisacreta / Ropi / Global Look Press

First, they decided to give little Adrian to the previously convicted German father, saying that his Jewish mother was “abnormal.” And after several years of bullying the child, the boy was transferred to a boarding school, where the nightmare continued, only from the state. The family of Elena Adams * drew very striking parallels between today’s situation and how Jews were treated in Nazi Germany.Author:
Alexander Stepanov

While the world is gradually going crazy, watching blacks crush historical monuments and hold protests (more precisely, disobedience) in memory of George Floyd, who had previously been convicted, who died while being detained by police in Minneapolis (on charges of committing a crime, by the way, and active resistance) robber and drug addict , in Germany, meanwhile, a real tragedy is unfolding.

And if the “colored” background in the USA is very openly far-fetched, then in the case of the FRG, which we are talking about, everything is frankly tied to nationalism and racial superiority – the native German, Adrian’s father, over his wife, Jewish Elena Adams, the mother of the child …

” It’s like we’re back three quarters of a century ago.”

Elena’s parents are both academicians (dad is a civil engineer, mom is a microbiologist), emigrated from the USSR thirty years ago: they decided to return with their daughters to their homeland, from where they were forced to flee during the war to the Soviet Union, when both one and the other were completely crumbs …

And for a while, they said, everything was good. Both daughters received a good education – the youngest Elena, for example, became a teacher of physics and mathematics, worked for a long time at school.

But the idyll of calm European life for them collapsed, as they themselves say, in 2009.

For ten years now, we have felt that we have returned back to old Nazi Germany. Why? We pinned all our hopes on the new Germany, we thought that we were safe here and could live here, work and see our grandchildren growing up in old age. These hopes of ours were destroyed by the blow of one man – Uwe Yu, who then married our daughter. Since then our lives have been like a horror movie

– Elena’s elderly parents explain.

It is strange, of course, many will say, how is this so: what, did she not see whom she was marrying? They say: “I believed all his lies, everything that he told her and all other people about himself.”

In general, almost immediately after the official marriage, it turned out that Uwe turned out to be a liar and not at all the person he claims to be – he lied about his family, and about his education, and about work. He told the truth only about membership in the ruling party. In general, the old people call him a fraud, who very quickly squandered all the dowry that was given to Elena and her savings, and then turned into a natural beast.

Beat the child. The villain was arrested and released

“But the worst thing for us was that Uwe urged our pregnant daughter to have an abortion. He said that he married an old Jewish maid (she was then 37. – Ed.) Not to have children with her (before by marriage, of course, he spoke differently.) Our daughter wanted to leave this despot two months after the wedding, but he constantly frightened her and put pressure on her. Even then we all knew that he was capable of anything, in our opinion , he is a dangerous psychopath and a very good actor, “the Adams couple are sure.

In a word, when their son was born, Uwe and Elena had not lived together for several months. But when the baby was born, he used the moment to settle with her again. However, improvements in family life did not happen.

A tiny little thing was enough – and again and again he abused our daughter. We were powerless against this; justice intervened only five years later, and very gently. Who among us would have guessed, when we entered Germany 31 years ago, that Jews are still being treated here as if they had no rights?

– the Adams lament.

In general, a little over a year passed, and they officially divorced – the last straw was the episode when, according to them, maddened, he threw himself on a crumb, and the woman saved her son from reprisals, literally wedging between them.

Uwe was arrested, but not for long.

Mother’s diary: “Shut up, you have no rights”

Here are some excerpts from Elena’s diary.

“At the beginning of 2010, Adrian turned 9 months old. Despite the frequent violent actions of the child’s father against me and our son Adrian (during pregnancy and in the first 5 months of his life), the court ordered eviction after the last massacre on 09.10.2009 and the ban on approaching , the child’s father receives communication. A youth welfare officer said that communication between the child and the father is the highest priority, ” she shares in her notes.

And she says that she was “literally and several times” explained that the rights of fathers in Germany are more important than the rights of children.

To “communicate” with her father, she and the baby were accompanied by a certain person from social security agencies – according to Elena, which she cites in the diary, “with a strong smell of alcohol, nauseating.”

While the boy is with Uwe, she waits in the cold, behind a closed door, hears him choking on crying, but cannot enter – it is locked.

“An hour later, the German father of the child leaves the house, mocks me:” Well, you got your rights! Cry! “. A few minutes later, the intermediary comes with Adrian in his arms, who is still screaming with all his might, although his voice is already quite hoarse, he blushed, his face is swollen, he is holding a cookie in one hand. I want to talk to this attendant, but I only get: “The case is almost over, the child was so happy with his father, I will inform the youth welfare department about this.” On June 22, 2015, after the abuse of the child, there was again contact with the intermediary, in which the child’s father hypocritically stated that he can no longer tolerate “this.” Consequence: contact with the child’s father should not be severed, no! But the mother was taken away from the child, depriving him of custody, ” says Elena Adams.

In general, the judge – the same one who six months before had heard from Adrian how he had been beaten by his father – without hesitation took the child from his mother.

And the youth welfare department even added to this judicial decision: “You do not need to go to kindergarten, you no longer have a child!”

Adrian first went to one orphanage, then to a foster family, then he was sent to another orphanage.

Moreover, Elena claims, her son was categorically forbidden to tell anything about his own family, scaring him that otherwise he would never see his mother again. Moreover, there is, she says, even testimony to support her words.

The entire Bundestag learned this story. But the publicity played exactly the opposite direction

Elena Adams’s lawyer sent a letter to the President of the Federal Republic of Germany, Frank-Walter Steinmeier, an appeal in which he gives direct parallels of what is happening to her and her child now, with what happened under Hitler.

“We are not talking about the times of the Third Reich in 1933-1945, but about the Federal Republic of Germany now! “, – says Elena’s defender.

In particular, he gives an example of how Adrian was forbidden to communicate with his mother on the phone without any reason, believing that the social security authorities are pursuing the goal of isolating them from each other.

“By a directive of July 29, 1940, Jews in Germany were banned from using telephone communications,” the  lawyer points out.

He even compiled a table where he compares the situation in Nazi Germany and in modern (see below).

Elena Adams’s lawyer compiled a table in which he compared her situation with what happened in Germany under the Nazi regime. It turned out pretty straightforward. Photo: screen / TV channel Tsargrad.

“The story of the Jewish mother of Elena Adams and her son in December became known to the entire German Bundestag, all regional parliaments and all prosecutors. Nobody helped them. Despite the fact that in January of this year, Steinmeier repented at Auschwitz at the place of the execution of Jews and spoke high-sounding words about the inadmissibility of repetition of such tragedies as the tragedies of Jews from the Third Reich, 80 years later, at the current time, it is possible to draw completely analogies with the times of Nazism, “- said in an interview with Constantinople the director of the Information and Human Rights Center for Human Rights in Strasbourg, Harry Murray.

According to him, the only “fault” of the Adams family is that Elena, being Jewish by nationality, married not just a German, but also a representative of the “ruling party”, so the “German justice and art nouveau to the rapist and rowdy” turned out to be more supportive than emigrants.

In fact, the mother’s struggle for the son ended at the moment when they said openly at work that, living in Germany, Germany cannot be criticized, and if the mother does not stop her struggle for her son against the rapist, ex-husband, then she will not only be without her son but also without work,

– the expert continues.

That the mechanism was working, the Adams could be convinced when her parents and lawyer publicly, with documents, turned to Chancellor Merkel, President Steinmeier, Prime Minister of North Rhine-Westphalia Laschet with a request to intervene and stop the clearly expressed anti-Semitic persecution of a young child, his mothers and grandparents, after which social services, without explanation, forbade the mother to see her son at all.

The example with this family, says Murray, is very indicative and far from the only one, so that the notorious “national characteristic” did not sink into oblivion with the defeat of the Third Reich.

 * Last name changed for ethical reasons. Original documents are at the disposal of Constantinople.

https://tsargrad.tv/articles/naci-ruljat-kak-pri-gitlere-u-jemigrantki-v-germanii-socsluzhby-otobrali-syna-i-otpravili-v-detdom_262224

Categories
Schulpflicht

“Die Nazis steuern wie unter Hitler”: Jugendamt hat von einem jüdischen Lehrer und Auswanderer in Deutschland ein Kind weggenommen und in ein Kinderheim geschickt

Наци рулят, как при Гитлере: У эмигрантки в Германии соцслужбы отобрали сына и отправили в детдом

Foto: Antonio Pisacreta / Ropi / Global Look Press

Zuerst beschlossen sie, seinem zuvor verurteilten deutschen Vater den kleinen Adrian zu geben, und sagten, seine jüdische Mutter sei “abnormal”. Und nach mehreren Jahren des Mobbings des Kindes wurde der Junge in ein Internat verlegt, wo der Albtraum nur vom Staat weiterging. Die Familie Elena Adams * machte sehr deutliche Parallelen zur heutigen Situation, wie Juden im nationalsozialistischen Deutschland behandelt wurden.Verfasser:
Alexander Stepanov

Während die Welt allmählich verrückt wird, beobachten Sie, wie Schwarze historische Denkmäler zerstören und Proteste (genauer gesagt Ungehorsam) in Erinnerung an George Floyd abhalten , der während der Polizeigewahrsam in Minneapolis (übrigens wegen Begehung eines Verbrechens und aktiven Widerstands) gestorben ist – zuvor verurteilt Ein Räuber und ein Drogenabhängiger . In Deutschland ereignet sich inzwischen eine echte Tragödie.

Und wenn der „farbige“ Hintergrund in den USA sehr offen weit hergeholt ist, dann ist im Fall der BRD, von der wir sprechen, alles offen mit Nationalismus und Rassenüberlegenheit verbunden – der gebürtige Deutsche, Adrians Vater, über seine Frau, die jüdische Elena Adams, die Mutter des Kindes …

” Es ist, als wären wir vor einem dreiviertel Jahrhundert zurück.”

Elenas Eltern sind beide Akademiker (Vater ist Bauingenieur, Mutter ist Mikrobiologin), die vor dreißig Jahren aus der UdSSR ausgewandert sind. Sie beschlossen, mit ihren Töchtern in ihre Heimat zurückzukehren, von wo aus sie während des Krieges in die Sowjetunion fliehen mussten, als sowohl der eine als auch der andere völlig krümelig waren …

Und für eine Weile, sagten sie, war alles gut. Beide Töchter erhielten eine gute Ausbildung – die jüngste Elena zum Beispiel wurde Physik- und Mathematiklehrerin und arbeitete lange in der Schule.

Aber die Idylle eines ruhigen europäischen Lebens für sie brach 2009 zusammen, wie sie selbst sagen.

Seit zehn Jahren haben wir das Gefühl, in das alte Nazideutschland zurückgekehrt zu sein. Warum? Wir haben alle unsere Hoffnungen auf ein neues Deutschland gesetzt, wir dachten, dass wir hier sicher sind und hier ruhig leben, arbeiten und im Alter sehen können, wie unsere Enkel wachsen. Diese Hoffnungen wurden durch den Schlag eines Mannes zerstört – Uwe Yu, der dann unsere Tochter heiratete. Seitdem ist unser Leben wie ein Horrorfilm,

– Elenas ältere Eltern erklären.

Es ist natürlich seltsam, viele werden sagen, wie ist das so: Was, hat sie nicht gesehen, wen sie heiratete? Sie sagen: “Ich habe all seinen Lügen geglaubt, alles, was er ihr und allen anderen Menschen über sich erzählt hat.”

Im Allgemeinen stellte sich fast unmittelbar nach der offiziellen Heirat heraus, dass Uwe sich als Lügner herausstellte und völlig „nicht die Person war, die er zu sein behauptet“. Er log über seine Familie, seine Ausbildung und seine Arbeit. Nur über die Mitgliedschaft in der Regierungspartei wurde die Wahrheit gesagt. Im Allgemeinen nennen ihn die alten Leute einen Betrug, der sehr schnell die gesamte Mitgift verschwendete, die Elena und ihren Ersparnissen gegeben wurde, und sich dann in ein natürliches Tier verwandelte.

Schlage das Kind. Der Bösewicht wurde festgenommen und freigelassen

„Aber das Schlimmste für uns war, dass Uwe unsere schwangere Tochter zu einer Abtreibung drängte. Er sagte, er habe eine alte jüdische Magd geheiratet (sie war damals 37. – Ed.), Um keine Kinder bei sich zu haben (vorher durch die Ehe sprach er natürlich anders.) Unsere Tochter wollte diesen Despoten zwei Monate nach der Hochzeit verlassen, aber er erschreckte sie ständig und übte Druck auf sie aus. Selbst dann wussten wir alle, dass er unserer Meinung nach zu allem fähig war “Er ist ein gefährlicher Psychopath und ein sehr guter Schauspieler”, sagte das Adams-Paar.

Kurz gesagt, als ihr Sohn geboren wurde, hatten Uwe und Elena mehrere Monate nicht zusammen gelebt. Aber als das Baby geboren wurde, nutzte er den Moment, um sich wieder mit ihr zu arrangieren. Verbesserungen im Familienleben sind jedoch nicht eingetreten.

Ein kleines Ding war genug und er missbrauchte unsere Tochter immer wieder. Wir waren dagegen machtlos; Die Justiz intervenierte erst nach fünf Jahren und sehr sanft. Wer von uns hätte gedacht, als wir vor 31 Jahren nach Deutschland kamen, dass Juden hier immer noch so behandelt werden, als hätten sie keine Rechte?

– die Adams klagen.

Im Allgemeinen verging etwas mehr als ein Jahr, und sie ließen sich offiziell scheiden – der letzte Strohhalm war die Episode, in der sie, wie sie sagten, verrückt geworden waren, zu den Krümeln eilten und die Frau ihren Sohn vor Repressalien rettete, buchstäblich zwischen ihnen eingeklemmt.

Uwe wurde verhaftet, aber nicht lange.

Mutters Tagebuch: “Halt die Klappe, du hast keine Rechte”

Hier einige Auszüge aus Elenas Tagebuch.

„Anfang 2010 wurde Adrian 9 Monate alt. Trotz der häufigen Gewalttaten des Vaters des Kindes gegen mich und unseren Sohn Adrian (während der Schwangerschaft und in den ersten 5 Monaten seines Lebens), der vom Gericht nach der letzten Gewalt am 10.09.2009 angeordneten Räumung und dem Verbot der Annäherung , der Vater des Kindes erhält Kommunikation. Eine Mitarbeiterin der Sozialabteilung der Jugend sagte, dass die Kommunikation zwischen dem Kind und dem Vater die höchste Priorität hat ” , teilt sie in ihren Notizen mit.

Und er sagt, dass ihr “wörtlich und mehrmals” erklärt wurde, dass die Rechte der Väter in Deutschland wichtiger sind als die Rechte der Kinder.

Bei der “Kommunikation” mit ihrem Vater begleitete sie eine bestimmte Person der Sozialversicherungsbehörden mit dem Baby – laut Elena, die sie in ihr Tagebuch bringt, “mit einem starken Geruch von Alkohol, Übelkeit”.

Während der Junge bei Uwe ist, wartet sie in der Kälte hinter einer geschlossenen Tür, hört ihn beim Weinen ersticken, kann aber nicht eintreten – sie ist verschlossen.

“Eine Stunde später verlässt der deutsche Vater des Kindes das Haus und spottet über mich:” Nun, du hast deine Rechte! Weinen! “. Ein paar Minuten später kommt der Vermittler mit Adrian in seinen Armen, der immer noch mit aller Kraft schreit, obwohl seine Stimme schon ziemlich heiser ist, er errötet, sein Gesicht geschwollen ist, er einen Keks in einer Hand hält. Ich möchte mit diesem Begleiter sprechen, aber ich bekomme nur: “Der Fall ist fast abgeschlossen, das Kind war so glücklich über seinen Vater, dass ich die Jugendabteilung darüber informieren werde.” Am 22. Juni 2015 gab es nach Gewalt gegen das Kind erneut Kontakt mit einem Vermittler, in dem der Vater des Kindes scheinheilig erklärte er kann “dies” nicht länger tolerieren. Folge: Der Kontakt zum Vater des Kindes sollte nicht unterbrochen werden, nein! Aber die Mutter des Kindes wurde weggebracht und ihm das Sorgerecht entzogen “, sagt Elena Adams.

Im Allgemeinen nahm der Richter – derselbe, der sechs Monate zuvor von Adrian gehört hatte, wie er von seinem Vater geschlagen worden war – das Kind ohne zu zögern seiner Mutter ab.

Und die Jugendabteilung fügte dieser Gerichtsentscheidung sogar hinzu: “Sie müssen nicht in den Kindergarten gehen, Sie haben kein Kind mehr!”

Adrian landete zuerst in einem Waisenhaus, dann in einer Pflegefamilie, dann wurde er in ein anderes Waisenhaus geschickt.

Außerdem, so Elena, war es ihrem Sohn kategorisch verboten, etwas über seine eigene Familie zu erzählen, was ihm Angst machte, dass er seine Mutter sonst nie wieder sehen würde. Darüber hinaus gibt es sogar Zeugnisse, die ihre Worte stützen.

Der gesamte Bundestag hat diese Geschichte gelernt. Aber die Werbung spielte genau das Gegenteil

Der Anwalt von Elena Adams sandte einen Brief an den Präsidenten der Bundesrepublik Deutschland, Frank-Walter Steinmeier, in dem er direkte Parallelen zu dem zieht, was jetzt mit ihr und ihrem Kind passiert, mit dem, was unter Hitler passiert ist.

„Wir sprechen nicht über die Zeiten des Dritten Reiches in den Jahren 1933-1945, sondern jetzt über die Bundesrepublik Deutschland! “, – sagt Elenas Verteidiger.

Insbesondere gibt er ein Beispiel dafür, wie es Adriana verboten war, ohne Grund mit ihrer Mutter am Telefon zu kommunizieren, da er glaubt, dass die Sozialschutzbehörden versuchen, sie voneinander zu isolieren.

“Durch eine Richtlinie vom 29. Juli 1940 war es Juden in Deutschland verboten, Telefonkommunikation zu nutzen”, verweist der  Anwalt auf die Analogie.

Er hat sogar eine Tabelle erstellt, in der die Situation im nationalsozialistischen Deutschland und im modernen Deutschland verglichen wird (siehe unten).

Elena Adams ‘Anwalt stellte eine Tabelle zusammen, in der er ihre Situation mit den Ereignissen in Deutschland unter dem NS-Regime verglich. Es stellte sich als ziemlich einfach heraus. Foto: Bildschirm / Fernsehsender Tsargrad.

“Die Geschichte der jüdischen Mutter von Elena Adams und ihres Sohnes im Dezember wurde dem gesamten Deutschen Bundestag, allen Regionalparlamenten und allen Staatsanwälten bekannt. Niemand half ihnen. Trotz der Tatsache, dass Steinmeier im Januar dieses Jahres in Auschwitz am Ort der Hinrichtung von Juden Buße tat und hochmütige Worte sprach Über die Unzulässigkeit der Wiederholung solcher Tragödien wie der Tragödien von Juden aus dem Dritten Reich, 80 Jahre später, kann man derzeit völlig analog zu den Zeiten des Nationalsozialismus sein “, sagte Harry Murray, Direktor des Informations- und Menschenrechtszentrums für Menschenrechte in Straßburg , in einem Interview mit Konstantinopel.

Ihm zufolge ist der einzige „Fehler“ der Familie Adams, dass Elena, die aufgrund ihrer Nationalität jüdisch ist, nicht nur eine Deutsche, sondern auch einen Vertreter der „Regierungspartei“ geheiratet hat, so dass sich herausstellte, dass die „deutsche Justiz und der Jugendstil für Vergewaltiger und Rowdy“ günstig als für Auswanderer.

Tatsächlich endete der Kampf der Mutter um den Sohn in dem Moment, als sie offen bei der Arbeit sagten, dass Deutschland in Deutschland nicht kritisiert werden kann, und wenn die Mutter ihren Kampf um ihren Sohn gegen den Vergewaltiger, den Ex-Ehemann, nicht aufhört, wird sie nicht nur ohne ihren Sohn sein aber auch ohne Arbeit,

– Der Experte fährt fort.

Dass der Mechanismus funktionierte, konnte die Adams überzeugt werden, als ihre Eltern und ihr Anwalt sich öffentlich mit Dokumenten an Bundeskanzlerin Merkel, Präsident Steinmeier, Ministerpräsident von Nordrhein-Westfalen Laschet, wandten, um einzugreifen und die klar zum Ausdruck gebrachte antisemitische Verfolgung eines kleinen Kindes, seines, zu beenden Mutter und Großmutter mit Großvater, woraufhin die Sozialdienste der Mutter untersagten, ihren Sohn überhaupt ohne Erklärung zu sehen.

Das Beispiel dieser Familie, sagt Murey, ist sehr aufschlussreich und weit davon entfernt, das einzige zu sein, so dass das berüchtigte “nationale Zeichen” mit der Niederlage des Dritten Reiches nicht in Vergessenheit geriet.

 * Nachname aus ethischen Gründen geändert. Originaldokumente stehen Konstantinopel zur Verfügung.

https://tsargrad.tv/articles/naci-ruljat-kak-pri-gitlere-u-jemigrantki-v-germanii-socsluzhby-otobrali-syna-i-otpravili-v-detdom_262224

Categories
Schulpflicht

Russian Jews (in Germany) cost nothing

"Russian Jews are not worth pfennig"

Author: Andrew POLOVINSKY
03/15/2020

On the European continent, 2020’s political year began with honoring the historical memory of the Holocaust. World leaders in Jerusalem and Auschwitz spoke the right words about preventing a repetition of something like that, which started small: domestic persecution of Jews. But it turns out that anti-Semitism is alive in Europe. In the same Poland, it manifests itself, say, in the form of caricatured wooden Jews with pace and a coin (dubious souvenirs are called żyd na szczęście, that is, “Jew for happiness”). In Germany, it’s no laughing matter for a long time. Jews are openly beaten in the streets, and if they are smart enough not to hit them, spitting in the face of “Juden”, unfortunately, becomes a trademark. It got to the point that the mayor of Berlin was forced to admit that such “attacks are unbearable.” But according to European human rights activists, the most monstrous in this story, so this is a latent state anti-Semitism aimed at Russian-speaking Jews. The columnist “Top Secret” understood the situation.

First, a general chronicle of street anti-Semitism in Germany in 2019, so that the reader understands that the problem is not far-fetched. In a country historically responsible for the mass extermination of Jews, dozens of anti-Semitic attacks against passers-by are taking place. The criminals’ handwriting was the same: the victim, who was identified as a Jew by a kippah on his head, was knocked down and then retreated. If this did not succeed, then they simply insulted and spat on him. The culmination of such tricks was the attack on the rabbi of the synagogue in the Berlin district of Wilmersdorf Yehudu Teichtal. Two men approached the rabbi and, after curses, spat at him. It got to the point of absurdity: Felix Klein, the representative of the German government for the fight against anti-Semitism, warned the Jews against wearing a bale – a traditional men’s headdress, justifying it as “weakening the restraining mechanisms in society.”

KIPA PROBLEMS

Germany flinched on October 11, 2019, when in Halle, the 27-year-old neo-Nazi Stefan Balliet mined a synagogue, and then shot casual passers-by. After an unsuccessful attempt to break open the door of the temple, in which there were up to 100 people, the attacker tied a homemade bomb to the door, and then opened fire on people on the street. At the same time, he conducted an online broadcast on the Internet and commented on his criminal actions in English, thereby expanding the boundaries of his fans. “The goal is to kill as many ‘anti-Whites’ as possible, preferably Jews,” the fanatic wrote earlier in his manifesto. A 40-year-old woman and a 20-year-old boy died from the killer’s bullets.

And here is the dry residue. In the fall of 2019, the World Jewish Congress conducted a sociological study among the citizens of Germany, and it turned out that the hard-hitting thing was: every fourth German shares anti-Semitic views. According to the survey, 41% of Germans believe that Jews “talk too much about the Holocaust,” and 22% of respondents admitted that they hate Jews “because of their behavior.” And here are some more numbers. According to the newspaper Die Zeit, up to 60% of Jews living in Germany face manifestations of anti-Semitism. One of the most “harmless” is when peers use a curse word in schools: “Du Jude!” (“You are a Jew!”)

As a result, even the President of Germany, Frank-Walter Steinmeier, was forced to admit that anti-Semitism in Germany “is increasingly openly showing its grin.” “I am ashamed and in pain,” Steinmeier said. At the same time, the German authorities “are not ashamed or hurt” when, for example, at the initiative of the Bavarian government in 2016, the book of the war criminal Hitler “Mein Kampf” was republished (recognized as extremist material, banned in Russia), in which the Nazi war criminal outlined their racist ideas regarding Jews and Slavs.

“AWAY, WATERPROOF!”

It is the monstrous symbiosis – attacks on Jews who moved to Germany from the countries of the former Soviet Union – that the European Center for Human Rights is interested in. A few years ago, this public organization was based in Germany, but today it is located in neighboring Austria, because, according to its leader, our former compatriot Harry Moorey, “the modern Reich does not like our human rights activities.”

“When we began to systematize and analyze anti-Semitic tricks in Germany, at first we did not believe, so to speak, the“ high-quality composition ”of the Jewish victims, the human rights activist told the Top Secret secret correspondent. – The fact is that a very small number of Jews live in the Federal Republic of Germany, whose descendants lived in the territory of the Third Reich. The reasons are certainly historical. Up to 80% of all Jews in Germany today are from the former Soviet republics. It is against them that anti-Semitism is most often directed! Maybe this is my subjective opinion, but, given the high degree of Russophobia in German society, I attribute the persecution of Russian-speaking Jews to this. ”

The result is, as Murey put it, “Russophobic anti-Semitism,” which no one pays attention to, and here’s why. Today there is a public consensus in Germany: it is bad form to offend Jews, and to do the same with Russians, Russia – as long as you like. “This is a very comfortable position. If you scoff at a Jew who speaks Russian, then this is no longer considered anti-Semitism, and no one will investigate such attacks, ”commented the head of the European Center for Human Rights, citing several notable stories to support what was said.

The first is about Bella Mitrofanova, an elderly native of the Ukrainian SSR of Jewish origin, who lives in the German town of Bingen-am-Rhein. A former woman from Odessa, as a needy person, stood in line for free bread, and at some point did not let the woman who was trying to get through the queue. As a result, the German woman hit the 74-year-old woman and said: Jude, geh weg! (Go away, Jewess!) Drove the old woman to the end of the line.

“The impact hurt my wrist, I made an X-ray, which showed the presence of a crack in the bone,” Mitrofanova told the Top Secret correspondent. – Then I wrote a statement to the police, waited six months, but there were no proceedings, everything died out. I wanted to contact the Jewish community of Bingen am Rhein, but I was dissuaded by a friend who regularly visits her. He said: “We, Russian Jews, are nobody here and there is no way to call us.” It is useless to handle, they won’t strike a finger. “

Of course, the story with Mitrofanova is a rather special case, seeming to be sucked from the thumb. But remarks about the German Jewish community appear to have hit the mark. Our editorial office has at its disposal a copy of the contract for 2018 – 2023 concluded between the Synagogue of Cologne and the government of North Rhine-Westphalia. According to the document, 17 million euros are allocated from the state budget to Jewish land associations for these years. And such subsidies are provided in all federal states. After such financial injections, no hand has been raised to criticize the authorities and seek an investigation of the anti-Semitic prank. “If I were a German Jew, the community would stand up for me,” Bella Mitrofanova is convinced. “And they won’t give a pfennig for a Russian Jewess!”

“BACK TO OLD NAZI GERMANY”

The most outrageous story happened in the Abrams family – our former compatriots who emigrated from the USSR to Germany in 1988. In 2009, a math teacher from Espelkamp (North Rhine-Westphalia) Helen Abrams married Uwe Jungbluth, who squandered his dowry and turned the life of his wife and child into hell. All of this happened with an inevitable anti-Semitic bias. For example, he claimed that he did not marry “an old Jewish maid” in order to have children with her. And in court, he openly scoffed at the “big Jewish nose” of his ex-wife. After the divorce, Jungblut was allowed to meet with his son a certain number of hours a week, and he was so fascinated by the ostentatious paternal care of the Jugendamt employees (Jugendamt is the youth affairs agency in Germany. – Ed.)that they deprived the mother of custody of her son.

Parents of Helen Abrams sent a letter of despair to Chancellor Angela Merkel (a copy is available at Top Secret). The answer is silence. It is impossible to read the lines of these very elderly people without a shudder: “We are 79 and 77 years old, we ourselves had a very bad childhood – because of our Jewish roots, we both had to go through Nazi time, military unrest and their consequences. Deportation, concentration camps, hunger, a very long struggle for survival. The wounds of that time are still not cleansed. Every little memory today still hurts like it did 74 years ago. We have been living here in Germany for 31 years. And for ten years now, we feel that we have returned back to old Nazi Germany. ”

Why Jugendamt made such a decision, the Abrams family does not understand. “There was no reason for this! Since there are no other explanations, we think that this is due to our Jewish origin, ”the authors of the letter to Merkel believe.

But it would be okay if the boy’s father really cared about him. After a while, Adrian ended up in an orphanage, then in a foster family, then in another orphanage. Helen Abrams gave our editorial office fragments of her diary, which she keeps after her son was taken from her.

Here are the lines from the diary: “Statement to Andrian in the first orphanage:“ If you cry again and say that you want to return to your mother, you will never see her again. ” In the second orphanage: “You must lose hope of ever getting home again to your mother.” The inhuman atmosphere in communication is a completely cold conference room, only a table with chairs. Thus, the basic conditions of the accompanied communication become unbearable with the goal that Adrian no longer wants it. How can a mother and child stand this for so long? Yes, these two ask themselves this question every day. Perhaps this is due to an excerpt from the diary of Anne Frank (15-year-old prisoner of Auschwitz, who died in February 1945. – Ed.)July 15, 1944: “It is a miracle that I have not abandoned all my expectations, although they seem absurd and unrealizable. However, I hold on to them no matter what, because I still believe in goodness in man. ” Who is this Jewish mother, you ask? It’s me, Helen Abrams. “

And here is the story of Alina Belavski, who lives in Rostock, Germany and works as a wedding planner. The German Tax Inspectorate, having decided that the woman was concealing the proceeds, claimed a serious amount from our former compatriot through the court: € 27 thousand plus € 10 thousand went to lawyers (this is more than 2.5 million rubles for Russian money). Alina, disagreeing with such a decision of the authorities, published an exposing video on YouTube, for which she paid: the court imposed a fine of € 600 on her “for libel against the tax authorities”, and in case of refusal – a prison term of three months. Belavski also connects such repressions with her origin, with the fact that she is a Russian Jew (the Belavski family moved to Germany from Uzbekistan in 2002).

“Of course, I will not pay these six hundred euros, because, although I am Jewish, I am not a disempowered non-manager who will voluntarily pay a fine for a non-existent crime. It is a crime to express your opinion and to show documentary evidence of the crime of officials only in totalitarian countries. And when I, as a Jew, was invited to emigrate, Germany deliberately misled me that state anti-Semitism and totalitarianism were in the past, “Alina Belavski told” Top Secret “.

From her Facebook page, a woman turned to Vladimir Putin asking for help. “Please do not allow the Nazis in Germany for the second time to commit the Holocaust and kill me and my mother!” – the letter to the Russian president begins so emotionally.

The stories of Abrams and Belavsky have one thing in common: in both cases, the women contacted many German media outlets, but they were not even answered. “This information is known in almost all German media, but no one is in a hurry to publish it because of serious accusations against Merkel and Steinmeier,” said human rights activist Harry Murei. – Freedom of speech? I beg of you. Freedom of speech remained only in Russia. ”

“JEWISH SUFFERING LIMIT”

The skeptical reader might argue that all these incidents are not nationalistic. About the punitive juvenile justice of the FRG has already been written and rewritten, as well as about the “atrocities” of the German tax authorities (the total tax in the country sometimes reaches 65% of income). Simply, they say, the Jewish soul cries out for its exclusivity and as a result, wishful thinking. But here’s what to do, for example, with the decision of the head of the tax office of the city of Rostock, Mr. Stapelfel, where he literally writes that the arrest of Alina Belavski is necessary, otherwise she can escape, because Jüdischer Zuwanderer (Jewish refugee). Literally, the phrase from the document reads as follows: “Given that the suspect intentionally gave false information, one must reckon with the fact that, having learned about the charges, she can hide. And the danger of such behavior will be justified by the fact that the suspect is a citizen of Uzbekistan with a residence permit since May 7, 2002 as a Jewish refugee. In addition, it follows from the documents that she has a lot of contacts with Eastern Europe. “

We quoted the poll above that one out of four Germans shares anti-Semitic views. But there was another potentially dangerous point in that case study. Namely: 39.5% of the Germans surveyed agreed with the statement that “many Jews today are trying to derive advantages for themselves, relying on the history of the Third Reich.” That is, in modern Germany, quiet glanders are building a new ideology that, firstly, there is a “Jewish limit on suffering”, and secondly, that this limit is ending. If such a future becomes a reality, then it can be ascertained that Russia lost in the war for memory.

The Jewish people are the only thing that still keeps the modern German nation from abandoning eternal historical repentance. The Germans practically forgot about the tortured millions of civilian Soviet citizens, in any case, in Germany there is still no monumental monument to Soviet citizens who died of hunger, poverty and inhuman treatment in Nazi captivity and in forced labor (only in 2018 in Frankfurt -Maine was opened a similar obelisk, and even then in the cemetery, away from human eyes. – Ed.) . Thus, everything works out for them logically: the “Jewish limit” can be chosen by attacking Russian-speaking Jews, since, firstly, they are the overwhelming majority in the country, and secondly, there is certainly no one to defend them. And there, you see, other Jews will understand that it is better not to lean out.
Authors:  Andrey POLOVINSKY

https://www.sovsekretno.ru/articles/russkie-evrei-ne-stoyat-i-pfenniga/

Categories
Schulpflicht

Russische Juden (in Deutschland) kosten nix

«Русские евреи не стоят и пфеннига»

Autor: Andrew POLOVINSKY
15.03.2020

Auf dem europäischen Kontinent begann das 2020. politische Jahr mit der Verehrung der historischen Erinnerung an den Holocaust. Die Staats- und Regierungschefs der Welt in Jerusalem und Auschwitz sprachen die richtigen Worte, um eine Wiederholung von so etwas zu verhindern, die klein anfing: die häusliche Verfolgung von Juden. Es stellt sich jedoch heraus, dass der Antisemitismus in Europa lebendig ist. Im selben Polen manifestiert es sich beispielsweise in Form von karikierten Holzjuden mit Tempo und einer Münze (zweifelhafte Souvenirs heißen żyd na szczęście, dh „Jude für das Glück“). In Deutschland ist das schon lange kein Lachen mehr. Juden werden auf der Straße offen geschlagen, und wenn man klug genug ist, nicht anzugreifen, wird das Spucken angesichts von „Juden“ leider zu einem Markenzeichen. Es kam zu dem Punkt, dass der Bürgermeister von Berlin zugeben musste, dass solche “Angriffe unerträglich sind”. Aber laut europäischen Menschenrechtsaktivisten, dem ungeheuerlichsten in dieser Geschichte, Das ist also ein latenter staatlicher Antisemitismus, der sich an russischsprachige Juden richtet. Der Kolumnist “Top Secret” verstand die Situation.

Zunächst eine allgemeine Chronik des Straßenantisemitismus in Deutschland im Jahr 2019, damit der Leser versteht, dass das Problem nicht weit hergeholt ist. In einem Land, das historisch für die Massenvernichtung von Juden verantwortlich war, gibt es Dutzende antisemitischer Angriffe auf Passanten. Die Handschrift der Verbrecher war dieselbe: Das Opfer, das von einem Ballen auf dem Kopf als Jude identifiziert wurde, wurde niedergeschlagen und zog sich dann zurück. Wenn dies nicht gelang, dann beleidigten und spuckten sie einfach. Der Höhepunkt solcher Possen war der Angriff auf den Rabbiner der Synagoge im Berliner Stadtteil Wilmersdorf, Yehuda Teichtal. Zwei Männer näherten sich dem Rabbiner und spuckten ihn nach Flüchen an. Es kam zur Absurdität: Felix Klein, Kommissar der Bundesregierung zur Bekämpfung des Antisemitismus, warnte die Juden davor, eine Kippah, einen traditionellen Männerkopfschmuck, zu tragen, und begründete dies damit, “die Rückhaltemechanismen in der Gesellschaft zu schwächen”.

KIPA-PROBLEME

Deutschland zuckte am 11. Oktober 2019 zusammen, als der 27-jährige Neonazi Stefan Balliet in Halle eine Synagoge abbaute und dann Gelegenheitspassanten erschoss. Nach einem erfolglosen Versuch, die Tür des Tempels aufzubrechen, in dem sich bis zu 100 Personen befanden, band der Angreifer eine selbstgemachte Bombe an die Tür und eröffnete dann das Feuer auf Menschen auf der Straße. Gleichzeitig führte er eine Online-Sendung im Internet durch und kommentierte seine kriminellen Handlungen auf Englisch, wodurch die Grenzen seiner Fans erweitert wurden. “Das Ziel ist es, so viele ‘Anti-Weiße’ wie möglich zu töten, vorzugsweise Juden”, schrieb der Fanatiker früher in seinem Manifest. Eine 40-jährige Frau und ein 20-jähriger Junge starben an den Kugeln des Mörders.

Und hier ist der trockene Rückstand. Im Herbst 2019 führte der Jüdische Weltkongress eine soziologische Studie unter den Bürgern Deutschlands durch, und das Schlimme wurde aufgedeckt: Jeder vierte Deutsche teilt antisemitische Ansichten. Laut der Umfrage glauben 41% der Deutschen, dass Juden “zu viel über den Holocaust sprechen”, und 22% der Befragten gaben zu, dass sie Juden “wegen ihres Verhaltens” hassen. Und hier noch ein paar Zahlen. Laut der Zeitung Die Zeit sind bis zu 60% der in Deutschland lebenden Juden Antisemitismus ausgesetzt. Eines der “harmlosesten” – wenn Gleichaltrige in Schulen ein Schimpfwort verwenden: “Du Jude!” (“Du bist ein Jude!”)

Infolgedessen musste sogar der deutsche Präsident Frank-Walter Steinmeier zugeben, dass der Antisemitismus in Deutschland “zunehmend offen grinst”. “Ich schäme mich und bin verletzt”, sagte Steinmeier. Gleichzeitig “schämen oder verletzen sich” die deutschen Behörden nicht, als beispielsweise auf Initiative der bayerischen Regierung im Jahr 2016 das Buch des Kriegsverbrechers Hitler “Mein Kampf” neu veröffentlicht wurde (als extremistisches Material anerkannt, in Russland verboten), in dem der NS-Kriegsverbrecher skizzierte ihre rassistischen Ideen gegen Juden und Slawen.

“AUS, JIDOVKA!”

Es war die monströse Symbiose – die Angriffe auf Juden, die aus den Ländern der ehemaligen Sowjetunion nach Deutschland gezogen waren -, an der sich das Europäische Zentrum für Menschenrechte interessierte. Vor einigen Jahren hatte diese Nichtregierungsorganisation ihren Sitz in Deutschland, heute befindet sie sich im benachbarten Österreich, weil laut ihrem Führer, unserem ehemaligen Landsmann Harry Moorey, “das moderne Reich unsere Menschenrechtsaktivitäten nicht mag”.

“Als wir begannen, antisemitische Mätzchen in Deutschland zu systematisieren und zu analysieren, glaubten wir zunächst sozusagen nicht an die ‘qualitative Zusammensetzung’ der Opfer der Juden”, sagte der Menschenrechtsaktivist dem Sonderkorrespondenten von “Top Secret”. – Fakt ist, dass nur sehr wenige Juden in der Bundesrepublik Deutschland leben, deren Nachkommen auf dem Gebiet des Dritten Reiches lebten. Die Gründe sind sicherlich historisch. Bis zu 80% aller Juden in Deutschland stammen heute aus den ehemaligen Sowjetrepubliken. Gegen sie richtet sich der Antisemitismus am häufigsten! Vielleicht ist dies meine subjektive Meinung, aber angesichts des hohen Maßes an Russophobie in der deutschen Gesellschaft verbinde ich dies mit der Verfolgung russischsprachiger Juden. “

Das Ergebnis ist, wie Murey es ausdrückte, „russophober Antisemitismus“, auf den niemand achtet, und hier ist der Grund dafür. Heute besteht in Deutschland ein öffentlicher Konsens: Es ist eine schlechte Form, Juden zu beleidigen und dasselbe mit Russen, Russland, zu tun – solange Sie möchten. „Dies ist eine sehr bequeme Position. Wenn Sie sich über einen russischsprachigen Juden lustig machen, wird dies nicht mehr als Antisemitismus angesehen, und niemand wird solche Angriffe untersuchen “, kommentierte der Leiter des Europäischen Zentrums für Menschenrechte mehrere bemerkenswerte Geschichten, um das oben Gesagte zu unterstützen.

Die erste handelt von Bella Mitrofanova, einer älteren Eingeborenen der ukrainischen SSR jüdischer Herkunft, die in der deutschen Stadt Bingen-am-Rhein lebt. Eine ehemalige Frau aus Odessa stand als bedürftige Person in der Schlange, um kostenloses Brot zu bekommen, und ließ die Frau, die versuchte, durch die Schlange zu kommen, irgendwann nicht mehr. Infolgedessen schlug die deutsche Frau eine 74-jährige Frau mit den Worten: Jude, geh weg! (Geh weg, Jüdin!) Fuhr die alte Frau ans Ende der Reihe.

“Mein Handgelenk war wund von dem Schlag, ich machte eine Röntgenaufnahme, die einen Riss am Knochen zeigte”, sagte Mitrofanova dem streng geheimen Korrespondenten. – Dann schrieb ich eine Erklärung an die Polizei, wartete sechs Monate, aber es gab kein Verfahren, alles starb aus. Ich wollte die jüdische Gemeinde Bingen am Rhein kontaktieren, wurde aber von einem Bekannten davon abgehalten, der sie regelmäßig besucht. Er sagte: “Wir sind russische Juden – hier ist niemand und es gibt keine Möglichkeit, uns anzurufen.” Es ist sinnlos zu handhaben, sie werden keinen Finger schlagen. “

Natürlich ist die Geschichte mit Mitrofanova ein ziemlich besonderer Fall, der vom Daumen gesaugt zu werden scheint. Aber Bemerkungen über die deutsch-jüdische Gemeinde scheinen ins Schwarze getroffen zu haben. Unseren Redakteuren steht eine Kopie der Vereinbarung für den Zeitraum 2018 – 2023 zur Verfügung, die zwischen der Synagogengemeinschaft Köln und der Regierung Nordrhein-Westfalens geschlossen wurde. Dem Dokument zufolge werden für diese Jahre 17 Millionen Euro aus dem Staatshaushalt an jüdische Landverbände vergeben. Und solche Subventionen werden in allen Bundesländern gewährt. Nach solchen Finanzspritzen wurde keine Hand erhoben, um die Behörden zu kritisieren und eine Untersuchung des antisemitischen Streichs anzustreben. “Wenn ich ein deutscher Jude wäre, würde die Gemeinde für mich eintreten”, ist Bella Mitrofanova überzeugt. “Und sie geben dir keinen Pfennig für einen russischen Juden!”

“ZURÜCK IN DAS ALTE NAZI DEUTSCHLAND”

Die empörendste Geschichte ereignete sich in der Familie Abrams – unseren ehemaligen Landsleuten, die 1988 aus der UdSSR nach Deutschland ausgewandert waren. 2009 heiratete eine Mathematiklehrerin aus Espelkamp (Nordrhein-Westfalen) Helen Abrams Uwe Jungbluth, der seine Mitgift verschwendete und das Leben seiner Frau und seines Kindes in die Hölle verwandelte. All dies geschah mit einer unverzichtbaren antisemitischen Tendenz. Zum Beispiel behauptete er, er habe „eine alte jüdische Magd“ nicht geheiratet, um Kinder mit ihr zu haben. Und vor Gericht spottete er offen über die “große jüdische Nase” seiner Ex-Frau. Nach der Scheidung durfte sich Jungblut einige Stunden pro Woche mit seinem Sohn treffen, und er war so fasziniert von der protzigen väterlichen Fürsorge der Jugendamt-Mitarbeiter (Jugendamt ist die Jugendagentur in Deutschland. – Ed.)dass sie der Mutter das Sorgerecht für ihren Sohn entzogen haben.

Die Eltern von Helen Abrams schickten einen Brief der Verzweiflung an Bundeskanzlerin Angela Merkel (eine Kopie ist bei Top Secret erhältlich). Die Antwort ist Stille. Es ist unmöglich, die Zeilen dieser sehr älteren Menschen ohne einen Schauer zu lesen: „Wir sind 79 und 77 Jahre alt, wir hatten selbst eine sehr schlechte Kindheit – aufgrund unserer jüdischen Wurzeln mussten wir beide die Zeit der Nazis, militärische Unruhen und ihre Folgen durchstehen. Deportation, Konzentrationslager, Hungersnot, ein sehr langer Kampf ums Überleben. Die Wunden dieser Zeit werden immer noch nicht gereinigt. Jede kleine Erinnerung ist heute noch so schmerzhaft wie vor 74 Jahren. Wir leben seit 31 Jahren hier in Deutschland. Und seit zehn Jahren haben wir das Gefühl, in das alte Nazideutschland zurückgekehrt zu sein. “

Warum das Jugendamt eine solche Entscheidung getroffen hat, versteht die Familie Abrams nicht. „Dafür gab es keinen Grund! Da es keine anderen Erklärungen gibt, glauben wir, dass dies auf unsere jüdische Herkunft zurückzuführen ist “, glauben die Autoren des Briefes Merkel.

Aber es wäre okay, wenn der Vater des Jungen sich wirklich um ihn kümmern würde. Nach einer Weile landete Adrian in einem Waisenhaus, dann in einer Pflegefamilie, dann in einem anderen Waisenhaus. Helen Abrams gab unserer Redaktion Fragmente ihres Tagebuchs, die sie aufbewahrt, nachdem ihr Sohn von ihr genommen wurde.

Hier sind die Zeilen aus dem Tagebuch: “Aussage an Andrian im ersten Waisenhaus:” Wenn du wieder weinst und sagst, dass du zu deiner Mutter zurückkehren willst, wirst du sie nie wieder sehen. ” Im zweiten Waisenhaus: „Du musst die Hoffnung verlieren, jemals wieder zu deiner Mutter nach Hause zu kommen.“ Eine unmenschliche Atmosphäre während der Kommunikation – ein völlig kalter Konferenzraum, nur ein Tisch mit Stühlen. So werden die Grundbedingungen der begleiteten Kommunikation unerträglich mit dem Ziel, dass Adrian es nicht mehr will. Wie ertragen Mutter und Kind das so lange? Ja, diese beiden stellen sich diese Frage jeden Tag. Vielleicht liegt dies an einem Auszug aus dem Tagebuch von Anne Frank (15-jährige Gefangene aus Auschwitz, die im Februar 1945 starb. – Hrsg.)15. Juli 1944: „Es ist ein Wunder, dass ich nicht alle meine Erwartungen aufgegeben habe, obwohl sie absurd und nicht realisierbar erscheinen. Trotzdem halte ich an ihnen fest, egal was passiert, weil ich immer noch an die Güte des Menschen glaube. ” Wer ist diese jüdische Mutter, fragst du? Ich bin es, Helen Abrams. “

Und hier ist die Geschichte von Alina Belavski, die in Rostock lebt und als Hochzeitsplanerin arbeitet. Die deutsche Steueraufsichtsbehörde, die entschied, dass die Frau das Einkommen versteckte, forderte von unserem ehemaligen Landsmann eine ernsthafte Summe durch das Gericht: 27.000 € plus 10.000 € wurden für Anwälte ausgegeben (mehr als 2,5 Millionen Rubel für russisches Geld). Alina, die mit dieser Entscheidung der Behörden nicht einverstanden war, veröffentlichte auf YouTube ein Video, für das sie bezahlte: Das Gericht verhängte gegen sie eine Geldstrafe von 600 Euro “wegen Verleumdung der Steuerbehörden” und im Falle einer Ablehnung eine Haftstrafe von drei Monaten. Belavsky verbindet solche Repressionen auch mit ihrer Herkunft, mit der Tatsache, dass sie eine russische Jüdin ist (die Familie Belavsky zog 2002 aus Usbekistan nach Deutschland).

„Natürlich werde ich diese sechshundert Euro nicht bezahlen, denn obwohl ich Jude bin, bin ich kein machtloser Untermensch, der freiwillig eine Geldstrafe für ein nicht existierendes Verbrechen zahlt. Es ist ein Verbrechen, Ihre Meinung zu äußern und dokumentarische Beweise für das Verbrechen von Beamten nur in totalitären Ländern vorzulegen. Und als ich als Jüdin zur Auswanderung eingeladen wurde, hat mich Deutschland absichtlich in die Irre geführt, dass staatlicher Antisemitismus und Totalitarismus in der Vergangenheit waren “, sagte Alina Belavsky gegenüber Top Secret.

Auf ihrer Facebook-Seite wandte sich eine Frau an Wladimir Putin und bat um Hilfe. “Bitte erlauben Sie den Nazis in Deutschland nicht zum zweiten Mal, den Holocaust zu begehen und mich und meine Mutter zu töten!” – Der Brief an den russischen Präsidenten beginnt so emotional.

Die Geschichten von Abrams und Belavsky haben eines gemeinsam: In beiden Fällen kontaktierten die Frauen viele deutsche Medien, wurden aber nicht einmal beantwortet. “Diese Informationen sind in fast allen deutschen Medien bekannt, aber niemand hat es eilig, sie wegen schwerwiegender Anschuldigungen gegen Merkel und Steinmeier zu veröffentlichen”, sagte der Menschenrechtsaktivist Harry Murei. – Meinungsfreiheit? Ich bitte dich. Die Meinungsfreiheit blieb nur in Russland. “

“JÜDISCHES LEIDEN”.

Der skeptische Leser könnte argumentieren, dass all diese Vorfälle nicht nationalistisch sind. Deutschland wurde bereits über die Jugendstrafjustiz sowie über die „Gräueltaten“ der deutschen Steuerbehörden geschrieben und umgeschrieben (die Gesamtsteuer im Land erreicht manchmal 65% des Einkommens). Sie sagen einfach, die jüdische Seele schreie nach ihrer Exklusivität und infolgedessen nach Wunschdenken. Aber hier ist, was zu tun ist, zum Beispiel mit dem Dekret des Leiters der Steuerinspektion der Stadt Rostock, Herrn Stapelfel, wo er buchstäblich schreibt, dass Alina Belavsky verhaftet werden sollte, sonst könnte sie wegen Jüdischer Zuwanderer (jüdischer Flüchtling) fliehen. Wörtlich lautet der Satz aus dem Dokument wie folgt: „Wenn man bedenkt, dass die Verdächtige absichtlich falsche Informationen gegeben hat, muss man berücksichtigen, dass sie, nachdem sie von den gegen ihn erhobenen Anklagen erfahren hat, möglicherweise verschwinden wird. Und die Gefahr eines solchen Verhaltens wird durch die Tatsache gerechtfertigt, dass der Verdächtige ein Bürger Usbekistans ist, der seit dem 7. Mai 2002 als jüdischer Flüchtling eine Aufenthaltserlaubnis besitzt. Darüber hinaus geht aus den Dokumenten hervor, dass sie viele Kontakte zu Osteuropa hat. “

Wir haben oben eine Umfrage zitiert, dass jeder vierte Deutsche antisemitische Ansichten teilt. In dieser Fallstudie gab es jedoch einen weiteren potenziell gefährlichen Moment. Nämlich: 39,5% der befragten Deutschen stimmten der Aussage zu, dass “viele Juden heute versuchen, sich aufgrund der Geschichte des Dritten Reiches auszunutzen”. Das heißt, im modernen Deutschland bauen ruhige Drüsen eine neue Ideologie auf, dass es zum einen eine “jüdische Grenze des Leidens” gibt und zum anderen, dass diese Grenze endet. Wenn eine solche Zukunft Realität wird, kann festgestellt werden, dass Russland im Krieg um die Erinnerung verloren hat.

Das jüdische Volk ist das einzige, was die moderne deutsche Nation davon abhält, die ewige historische Reue abzulehnen. Die Deutschen haben die gefolterten Millionen friedlicher Sowjetbürger praktisch vergessen, jedenfalls gibt es in Deutschland noch kein monumentales Denkmal für Sowjetbürger, die an Hunger, Armut und unmenschlicher Behandlung in faschistischer Gefangenschaft und Zwangsarbeit gestorben sind (erst 2018 in Frankfurt) -Maine, ein ähnlicher Obelisk wurde geöffnet, und selbst dann auf dem Friedhof, weg von menschlichen Augen. – Ed.) . Somit stellt sich für sie alles als logisch heraus: Die “jüdische Grenze” kann durch Angriffe auf russischsprachige Juden gewählt werden, da zum einen ihre überwältigende Mehrheit im Land ist und zum anderen niemand sie sicher verteidigt. Und dort werden andere Juden verstehen, dass es besser ist, sich nicht hinauszulehnen.
Autoren:  Andrey POLOVINSKY

https://www.sovsekretno.ru/articles/russkie-evrei-ne-stoyat-i-pfenniga/

Categories
Schulpflicht

Witz: Merkel und die Teufel

Angela Merkel stirbt, sie wird in die Hölle geschickt. Sie steht mit kleinen Dingen vor den Toren der Hölle und weint. Der Teufel kommt heraus, schaut überrascht, überprüft die Liste und berichtet, dass ein Fehler aufgetreten ist und sie in den Himmel muss. Merkel freut sich, alles vergessen zu haben, rennt weg. Der Teufel denkt, wie schlimm es geworden ist, sie hat Dinge vergessen. Ruft ein paar Kobolde an und fordert sie auf, die Dinge in den Himmel zu bringen und sie an Merkel zurückzugeben. Die Teufel sind faule Kerle, während sie die Tore des Paradieses erreichen, ist es dort bereits bis morgen geschlossen. Was zu tun ist, müssen sie mit allen Dingen durch den Zaun klettern.

Zu dieser Zeit im Paradies, auf der anderen Seite des Zauns, sagt ein Erzengel zu einem anderen:

Schau, Merkel ist nur weniger als eine Stunde bei uns und die Flüchtlinge sind schon voll aufgestiegen !!

Categories
Schulpflicht

So lebe ich mit drei Frauen und 13 Kindern

SYRIEN-FLÜCHTLING ABBOUD WILL DEUTSCHER WERDEN

„Ich würde mich freuen, wenn ich Deutscher werden könnte“

07.05.2019 – 22:59 Uhr

Abboud Sweid hat drei Ehefrauen und bald 14 Kinder. In BILD spricht er über seine Vielehe und sagt: „Ich würde mich freuen, wenn ich Deutscher werden könnte.“

Lesen Sie mit BILDplus, wer alles zur Großfamilie gehört, wie das Zusammenleben klappt und wie die Pläne für die Zukunft aussehen.

https://www.bild.de/bild-plus/news/inland/news-inland/abboud-will-deutscher-werden-so-lebe-ich-mit-drei-frauen-und-13-kindern-61748700,view=conversionToLogin.bild.html?wt_eid=2155239050094688587&wt_t=2155729149073662518

Categories
Schulpflicht

Unsere Regierung sollte Susannas Eltern um Verzeihung bitten!

07.06.2018 – 21:53 Uhr

Das Einzige, was noch schlimmer ist als der Mord an einem Kind, ist der Mord an einem Kind durch einen Täter, der gar nicht in unserem Land hätte sein dürfen.

Wenn Eltern ein Kind durch eine solch abscheuliche Tat verlieren, muss dieser Staat aus voller Überzeugung zu ihnen wenigstens sagen können: Wir haben jeden Tag alles Menschenmögliche getan, um dein Kind zu beschützen.

Können wir das noch?

Nein, das können wir nicht mehr. In den letzten Monaten sind zu viele Kinder (aber nicht nur Kinder) von Menschen ermordet worden, die längst nicht mehr in Deutschland hätten sein dürfen. Menschen, die in unserem Rechtsstaat kein Recht hatten, hier zu sein, und trotzdem hier waren. Menschen, die diesen Staat bei ihrer Einreise belogen und betrogen haben und trotzdem hier waren. Gewalttäter, die für ihre Taten längst hätten ausgewiesen werden müssen und trotzdem hier waren.

So war es auch mit Susannas mutmaßlichem Mörder. Schon 2016 wurde der Asylantrag von Ali Bashar abgelehnt. Trotzdem blieb er – wie so viele. Er war bei Raubüberfällen dabei, ging auf Polizisten los, wurde mit einem Messer erwischt. Man kann auf Gastfreundschaft und Großzügigkeit kaum mehr spucken, sie kaum mehr missbrauchen, als Ali Bashar es getan hat. Trotzdem hat dieser Staat ihn nicht behelligt. Ausgereist ist er – völlig ungestört – erst, als er flüchten musste.

Verbrechen wie diese sind Sprengstoff für unsere Gesellschaft. Denn sie sind der bittere Beleg dafür, dass dieser Staat nicht mehr ausreichend Kontrolle darüber hat, wer sich innerhalb unserer Grenzen aufhält. Es ist nicht so, dass es kein Recht gäbe. Es wird nur nicht ausreichend durchgesetzt. Das vernichtet Vertrauen.

Und ja, natürlich gibt es auch deutsche Kriminelle. Aber das ist in Fällen wie diesen die denkbar dümmste Ausflucht. Denn die Reaktion normaler Menschen darauf lautet: Das stimmt, und jedes Verbrechen ist eines zu viel. Und genau deswegen brauchen wir ganz sicher nicht auch noch Verbrecher, die kein Recht haben, in Deutschland zu sein.

Der Zweiklang aus Einreisekontrollen und funktionierender Abschiebung, der für jeden Staat überlebenswichtig ist, ist in Deutschland kaputt. Wenn er nicht schleunigst repariert wird, zerbricht das Vertrauen in unseren Staat.

An jenem 23. Mai hat dieser Staat, dem wir uns und unsere Kinder anvertrauen, Susanna grauenvoll im Stich gelassen. Mit diesem tödlichen Wahnsinn muss endlich Schluss sein.

Und die Bundesregierung sollte den Anstand haben, Susannas trauernde Familie um Verzeihung zu bitten. 

https://www.bild.de/politik/inland/mord/sprengstoff-fuer-die-gesellschaft-55940758.bild.html